הנגשת אפליקציות ל-iOS ו-Android לפי תקן ישראלי 5568

מהי הנגשת אפליקציות לפי התקן הישראלי?

עסקים רבים משווקים שירותים ומוצרים באמצעות אפליקציות ממוקדות. השימוש באפליקציה מאפשר שיווק, הפצת מידע וקשר ישיר מול הלקוח – ולכן כבר משלב הפיתוח יש חשיבות עליונה בהנגשתה לאנשים עם מוגבלות.

הנגשת אפליקציות לפי תקן ישראלי 5568 (מבוסס WCAG ברמת AA) היא התאמת הרכיבים, הממשק והתוכן כך שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש באפליקציה בצורה טובה, קלה ומהירה גם בעזרת טכנולוגיות מסייעות כמו קורא מסך. אפליקציה נגישה זמינה לקהל רחב יותר ומשפרת גם מוניטין ופוטנציאל שימוש.

נגישות מול שימושיות באפליקציה

נגישות אינה זהה לשימושיות. זה שניתן להשתמש במוצר אינו הופך אותו לנגיש. שימושיות עוסקת עד כמה מהיר וקל להשתמש באפליקציה; נגישות עוסקת באפשרות לבצע את אותה פעולה גם כשהמשתמש מסתייע בטכנולוגיות מסייעות במכשיר.

אנשים רבים סבורים שמילה נרדפת לאפליקציה נגישה היא "אפליקציה ידידותית למשתמש". זה נכון בעיקרו: פיתוח שהושקע בו ייעוץ, התאמה ויזואלית ותוכן יהיה לרוב נוח יותר גם למשתמש ללא מוגבלות. אבל בנגישות לא מדובר רק על נוחות כללית, אלא על הפיכת התהליך לשמיש לאנשים עם לקויות ראייה, שמיעה, פיזית, דיבור, קוגניטיבית ונוירולוגית – וגם לנוחות משתמשים מבוגרים.

מומלץ לבצע את התאמות הנגישות טרם הפיתוח ולא אחריו. בזמן פיתוח אפליקציה חדשה קל יותר להתאים אזורים, תפריטים ותוכן מאשר באפליקציה קיימת. ייעוץ נגישות בשלב מוקדם מאפשר אפליקציה נגישה וקלה לשימוש והגדלת פלח השוק שאליו פונים בהשקה.

מה התקן מחייב בנושא הנגשת אפליקציות?

נכון למועד כתיבה זה אין תקן ספציפי ונפרד להנגשת אפליקציות בלבד, ולכן נצמדים לדרישות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המפנה לתקן ישראלי 5568 המתייחס להתאמות נגישות באתרי אינטרנט וביישומים (אפליקציות).

חשוב להדגיש: האפליקציה צריכה להיות נגישה בשתי מערכות הפעלה – iOS ו-Android.

תהליך העבודה: בדיקה, דוח, תיקון, בדיקה חוזרת והצהרה

1. בדיקה ראשונית מלאה בפלטפורמות הנדרשות, כולל שימוש בקורא מסך והשוואה בין מה שמוצג לבין מה שנשמע
2. דוח מקיף עם אי-ההתאמות לפי רכיב וקריטריון, כולל צילומי מסך שמקצרים סבבי שאלות מול המתכנת
3. שיחה מקוונת עם המתכנת: מעבר על הדוח ודגשים ליישום נכון בכל מסכי האפליקציה
4. בדיקה חוזרת אחרי התיקונים; אם נשארו רכיבים לא נגישים – דוח נוסף
5. הצהרת נגישות מלאה עם ההתאמות המרכזיות שבוצעו באפליקציה ופרטי רכז הנגישות בארגון

(במקרים רבים משלבים גם בדיקה של משתמשים עם מוגבלות במכשיר שעליו מותקנות הטכנולוגיות המסייעות שלהם.)

יש לי אתר מובייל ואפליקציה – האם חייבים להנגיש את שניהם?

שאלה שחוזרת מלקוחות שיש להם גם אפליקציה וגם אתר מותאם למובייל שכבר הונגש: האם חייבים להנגיש גם את האפליקציה?

המבחן: האם כל השירותים שבאפליקציה קיימים בצורה שווה וזהה באתר? אם כן – מנוסח התקנה ניתן להבין שאין חובה להנגיש גם את האפליקציה, אך יש חובה לפרסם באפליקציה קישור נגיש וברור לאתר לצורך קבלת השירות. המטרה: לאפשר למשתמש לצרוך את השירות בצורה נגישה באחת מהדרכים – באפליקציה או באתר.

אם האפליקציה מציעה שירותים או מסכים שאין להם מקבילה זהה באתר – יש להנגיש גם אותה. לפירוט על הנגשת אתרים ראו את עמוד השירות המקביל.

מה כולל שירות הנגשת אפליקציות של WEB-A

WEB-A מלווה הנגשת אפליקציות בקוד לפי תקן ישראלי 5568 ו-WCAG, עם הבנה משפטית וטכנית יחד – בדיקות VoiceOver ו-TalkBack, דוח למפתחים, הדרכה לתיקון, בדיקה חוזרת והצהרת נגישות. מתכנת יודע ליישם התאמות, אך לרוב לא לזהות את כל הפערים ולבדוק מול התקנות; התהליך הנכון הוא שיתוף פעולה בין מפתח מנוסה ליועץ נגישות דיגיטלית.

אחרי עדכוני גרסה כדאי לשמור על רמת הנגישות במסגרת ייעוץ שוטף.

הצעת היקף להנגשת אפליקציות

פנו אלינו לקבלת פרטים והצעת היקף ללא התחייבות. אחרי מיפוי ראשוני מקבלים לוח זמנים והיקף ברורים לפני תחילת תיקונים. טופס יצירת הקשר נמצא ליד הקריאה לפעולה.