חוק הנגישות לאתרי אינטרנט: מה הוא מחייב, מי פטור, ומה עושים עכשיו

חוק הנגישות לאתרי אינטרנט הוא בפועל שני דברים. הראשון הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. השני הוא תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות, שמחייבת כל מי שנותן שירות או מידע לציבור דרך אתר להנגיש אותו לפי ת"י 5568 ברמה AA ולפרסם הצהרת נגישות. יש פטורים מוגדרים, למשל לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע של עד 100,000 ש"ח, וכל השאר חייבים.

"מה בדיוק החוק אומר עליי?" אני מקבל את השאלה הזו בשני מצבים. או שמישהו רוצה לעשות את הדבר הנכון לפני שמשהו קורה, או שהגיע אליו מכתב, והוא רוצה להבין כמה זה רציני. בשני המקרים, התשובה מתחילה באותו מקום.

מה חוק הנגישות לאתרי אינטרנט מחייב?

• להנגיש את האתר לפי ת"י 5568. התקן הישראלי מבוסס על הנחיות WCAG ברמה AA: מקלדת, תוכנה להקראת מסך, ניגודיות, טפסים, מדיה ועוד.
• לפרסם הצהרת נגישות. מה הונגש, מה עדיין לא, ופרטים של רכז נגישות או של מי שאפשר לפנות אליו.
• להנגיש גם מסמכים. קבצים שמפרסמים באתר, כמו PDF ו-Word, הם חלק מהשירות.
• לתת דרך חלופית כשמשהו לא נגיש. למשל טלפון או מייל שבהם אפשר לקבל את אותו שירות.

מי חייב?

הכלל פשוט: כל מי שנותן שירות או מידע לציבור דרך אתר אינטרנט. זה כולל אתרי תדמית, חנויות, אתרי רשויות וארגונים, דפי נחיתה ואזורים אישיים. המבחן הוא לא הגודל של האתר, אלא האם הוא משרת את הציבור.

הפטורים שבתקנות

תקנה 35ו מפרטת מתי אפשר להיות פטור, כולו או חלקו. אלה העיקריים:

פטור	מה כתוב בתקנות	מה צריך לעשות
עסק קטן	עוסק פטור, או מי שמחזור העסקאות השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 ש"ח (35ו(ז))	לבדוק את המחזור לפי השנים האחרונות
פטור טכנולוגי	כשהמערכת או הפלטפורמה של האתר לא מאפשרת התאמה מסוימת, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, לתקופה של עד 3 שנים (35ו(א)-(ב))	חוות הדעת לפי הטופס שפרסם הנציב, דרך חלופית לשירות, ופרסום בהצהרת הנגישות (35ו(ג))
תוכן של גולשים	תוכן שמשתמשים מעלים, למעט מקרים כמו אתר מוגבל לרשומים או אתר עם 500 משתתפים בו-זמנית (35ו(ה))	לוודא שהכלים להעלאת תוכן נגישים
מסמכים ישנים	מסמכים שהוכנו לפני 26.10.2017 לא חייבים בהנגשה, חוץ מטפסים למילוי במחשב (35א(ג)). מסמכים באזור אישי חייבים אם הוכנו מ-1.1.2022 (35ו(ו))	לתת דרך לבקש מסמך נגיש
פרסומות	הוראות הנגשת האתר לא חלות על פרסומות, בתנאי שיש חלופה נגישה למידע על השירות (35ו(י))	לוודא שהמידע עצמו נגיש במקום אחר

שימו לב: פטור לא אומר "לא לעשות כלום". ברוב המקרים הוא מגיע עם חובה לתת דרך חלופית ולפרסם את זה.

ועוד דבר שכדאי לדעת: בפטור הטכנולוגי, התקנות דורשות במפורש חוות דעת לפי טופס שפרסם הנציב. זה מלמד משהו על הגישה של המחוקק: הוא מצפה למסמך מקצועי שנכתב על האתר הספציפי, בטופס מסודר. תעודה כללית שתוסף נגישות מנפיק אוטומטית לכל אתר היא בדיוק ההפך מזה.

אחרי שהנגשתם: מה עכשיו?

• הצהרת נגישות. מעודכנת, מדויקת, עם פרטי פנייה.
• תחזוקה. כל עמוד, מסמך או רכיב חדש צריכים לעמוד באותם כללים.
• תיעוד. שמרו את טופס הבדיקה ואת תוצאות הבדיקה החוזרת.

מה זה אומר בפועל, סעיף אחרי סעיף, פירטתי במאמר עמידה בתקנות הנגישות. ומי שעובד גם מול לקוחות באירופה צריך להכיר את דרישות הנגישות באיחוד האירופי, שם החובות דומות אבל לא זהות.

ומה קורה אם לא עומדים בחוק?

יש שני מסלולים. אחד הוא תביעה אזרחית: החוק מאפשר פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 50,000 ש"ח צמוד למדד. השני מנהלי: הנציבות רשאית להוציא צו נגישות, והפרה שלו גוררת קנסות. אבל בפועל, רוב בעלי האתרים פוגשים קודם מכתב התראה, וזה הרגע שבו הכי חשוב לפעול נכון.

שורה תחתונה

החוק לא מבקש שלמות. הוא מבקש אתר שעומד בתקן, הצהרה כנה ודרך חלופית כשמשהו עוד לא מוכן. קיבלתם פנייה או מכתב, או שאתם רוצים לדעת איפה אתם עומדים? אני מלווה בעלי אתרים בדיוק בזה, בעמוד ליווי בתביעות נגישות.

שאלות נפוצות על חוק הנגישות לאתרי אינטרנט

המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.