עוגיות באתר אינטרנט (Cookies) הן קבצים קטנים שהדפדפן שומר כשנכנסים לאתר. חלקן הכרחיות, כמו העוגייה ששומרת את סל הקניות או את ההתחברות. חלקן נועדו למדידה ולפרסום, ועוקבות אחרי הגולש, לפעמים גם בין אתרים. ההבדל הזה קובע מה צריך לספר לגולש ומתי צריך לבקש ממנו הסכמה.
סוגי עוגיות באתר אינטרנט
| סוג | לשם מה | דוגמה | הסכמה מראש באירופה (GDPR) |
|---|---|---|---|
| הכרחיות | כדי שהאתר יעבוד | סל קניות, התחברות, שמירת בחירת העוגיות | לא נדרשת |
| העדפות | לזכור הגדרות של הגולש | שפה, גודל גופן | בדרך כלל נדרשת |
| מדידה | להבין איך משתמשים באתר | Google Analytics | נדרשת |
| שיווק ופרסום | להציג מודעות מותאמות ולעקוב בין אתרים | פיקסל של פייסבוק או של גוגל | נדרשת |
עוגייה של האתר עצמו נקראת עוגיית צד ראשון. עוגייה של גורם אחר, כמו רשת פרסום, נקראת עוגיית צד שלישי. רוב השאלות המשפטיות נוגעות לסוג השני.
לא בטוחים אילו עוגיות יש באתר?
נמפה אותן ונגדיר באנר הסכמה תקין ונגיש.
מה החוק דורש, בישראל ובאירופה
בישראל אין חוק ייעודי לעוגיות. אבל כשעוגיות אוספות מידע שמאפשר לזהות אדם, חלות חובות חוק הגנת הפרטיות, כולל חובת היידוע, שתיקון 13 הרחיב. כלומר, צריך להסביר מה נאסף, למה ולמי זה מועבר. באיחוד האירופי, מי שפונה לגולשים שם צריך לקבל הסכמה מראש לכל עוגייה שאינה הכרחית, ולאפשר לסרב באותה קלות שבה מאשרים. כדאי לדעת: תיבה שמסומנת מראש היא לא הסכמה.
3 טעויות בבאנר עוגיות
- כפתור "אישור" בולט, וכפתור "סירוב" מוסתר מאחורי 3 לחיצות.
- סקריפטים של פרסום שנטענים עוד לפני שהגולש בחר.
- באנר שאי אפשר לסגור עם מקלדת, או שקורא מסך לא מקריא. זה כבר גם ליקוי נגישות.
את הבאנר מגדירים יחד עם מדיניות הפרטיות, ובה מפרטים את סוגי העוגיות. על ההבדל בינה לבין התקנון, ראו מדיניות פרטיות מול תנאי שימוש. ומה כותבים בה, ראו מהי מדיניות פרטיות. אנחנו ממפים את העוגיות באתר, מגדירים מנגנון הסכמה נגיש, ומעדכנים את המדיניות. פרטים בעמוד ניהול עוגיות והסכמות.
שאלות נפוצות על עוגיות באתר
יש בישראל חוק ייעודי לעוגיות?
לא. אבל כשעוגיות אוספות מידע מזהה, חלות חובות חוק הגנת הפרטיות, כולל יידוע.
אילו עוגיות לא דורשות הסכמה באירופה?
עוגיות הכרחיות, שבלעדיהן האתר לא עובד, כמו סל קניות והתחברות.
Google Analytics דורש הסכמה?
באירופה, כן. זו עוגיית מדידה שאינה הכרחית.
תיבה שמסומנת מראש נחשבת הסכמה?
לא. ההסכמה צריכה להיות פעולה אקטיבית של הגולש.
מה ההבדל בין עוגיית צד ראשון לצד שלישי?
צד ראשון שייכת לאתר עצמו. צד שלישי שייכת לגורם אחר, כמו רשת פרסום.
המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.
מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, ת"י 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.
חושבים שהאתר שלכם חשוף?
אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.