נגישות אתרים: מה זה, למי זה חשוב, ואיך הופכים אתר לנגיש באמת

נגישות אתרים פירושה שאנשים עם מוגבלות, בראייה, בשמיעה, בתנועה או מוגבלות קוגניטיבית, יכולים לתפוס את המידע באתר, להבין אותו, לנווט בו ולפעול בו, בעצמם או בעזרת טכנולוגיה מסייעת כמו קורא מסך. בישראל, אתר שמספק שירות לציבור צריך לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA. בפועל, זה אומר להנגיש שלוש שכבות: את מבנה האתר בקוד, את התוכן שעולה אליו, ואת המסמכים שאפשר להוריד ממנו.

מה זה נגישות אתרים

נגישות אתרים, נגישות דיגיטלית, הנגשת המידע באינטרנט: כולם מדברים על אותו דבר. התאמה של הסביבה הדיגיטלית, והתוכן שמתפרסם בה, כך שכל אחד יוכל להשתמש בה. וזה לא רק אתרים: גם אפליקציות, מערכות הזמנה, טפסים מקוונים, סרטונים ומסמכים.

הרבה בעלי עסקים שומעים על זה לראשונה כשמגיעה תלונה או מכתב ממשתמש שלא הצליח להשתמש באתר. זה יוצר לחץ, ולכן אני מתחיל תמיד מההסבר הפשוט: מה זה, למי זה חשוב, ומה עושים.

בסרטון: 3 סיבות להנגיש

• 0:36 עמידה בדרישות התקן הישראלי, והפחתת החשיפה לתלונות.
• 1:11 התאמה לטכנולוגיות מסייעות, כמו תוכנה להקראת מסך.
• 1:44 חשיפה לקהל חדש שעד היום לא יכול היה לקנות מכם.

למי זה חשוב

לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-1.3 מיליארד אנשים בעולם, כ-16% מהאוכלוסייה, חיים עם מוגבלות משמעותית. אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות מכירה בגישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת כחלק מהזכות לנגישות. אתר נגיש מותאם בין השאר ל:

• אנשים עיוורים או עם לקות ראייה, שמשתמשים בקורא מסך או בהגדלה.
• אנשים חירשים וכבדי שמיעה, שצריכים כתוביות ותמלול.
• אנשים עם מוגבלות מוטורית, שלא יכולים להשתמש בעכבר ומנווטים במקלדת או בכלי שמדמה אותה.
• אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, נוירולוגית או לקויות למידה.

ומי עוד נהנה? אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלות זמנית אחרי תאונה או ניתוח, מי שמרכיב משקפיים, ילדים, מי שגולש מהנייד או עם חיבור איטי. אתר נגיש הוא אתר נוח יותר לכולם.

תחשבו על אתר לחיפוש עבודה שאינו נגיש: הוא לא רק לא נוח, הוא מונע מאנשים הזדמנות תעסוקה שמתפרסמת לכל השאר. האינטרנט יכול לפצות על חסמים מהעולם הפיזי, אבל רק כשהוא בנוי נכון.

מה החוק והתקן דורשים

בישראל, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ובמיוחד תקנה 35, מחייבות מי שמספק שירות לציבור דרך אתר או אפליקציה להנגיש אותם לפי התקן הישראלי 5568 ברמה AA. התקן מבוסס על הנחיות WCAG הבינלאומיות. בנוסף, צריך לפרסם באתר הצהרת נגישות. מה התקן כולל בפועל, במאמר תקן 5568.

האחריות על הנגשת האתר, והשירותים שניתנים דרכו, היא של בעל האתר או המפעיל שלו, גם אם מישהו אחר בנה אותו. לכן כבר לפני הקמה או שדרוג, כדאי לחדד מול מי שבונה שהאתר צריך להיות נגיש, ולהכניס את זה להסכם.

4 העקרונות של נגישות אתרים

עיקרון	השאלה	דוגמה
ניתן לתפיסה	האם כל משתמש מצליח לקלוט את המידע, בחושים שלו ובטכנולוגיה שהוא משתמש בה?	טקסט חלופי לתמונות, כתוביות לסרטונים, ניגודיות מספקת
ניתן לתפעול	האם אפשר להגיע לכל רכיב ולהפעיל אותו גם בלי עכבר?	ניווט מלא במקלדת, פוקוס גלוי, בלי מלכודות
מובן	האם המשתמש יודע מה יקרה לפני שהוא לוחץ?	אייקון רשת חברתית שאומר לאן הוא מוביל, טפסים עם הנחיות ברורות
עמיד	האם האתר ממשיך לעבוד עם טכנולוגיות מסייעות ודפדפנים, גם אחרי עדכונים?	קוד תקין, ובדיקה של כל רכיב חדש שנוסף

העיקרון הרביעי הוא זה שהכי קל לשכוח. הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. הוספתם רכיב או שדרגתם מערכת? מצוין. עכשיו ודאו שהוא נגיש.

3 השכבות שצריך להנגיש

שכבה	מה כוללת	מי מטפל
מבנה האתר	תפריט, כותרות, תבניות, טפסים, רכיבים שחוזרים בכל עמוד. משתנה רק בפיתוח	מפתח, בהנחיית מומחה נגישות
תוכן	טקסטים, תמונות, סרטונים, עמודים חדשים. משתנה כל הזמן	מי שמעלה תוכן, אחרי הדרכה
מסמכים	קבצי PDF, Word ו-Excel להורדה: תקנון, טפסים, מדריכים	מי שמפיק את המסמכים, אחרי הדרכה

מבנה האתר נבדק פעם אחת ומתוקן בקוד. התוכן והמסמכים הם החלק שמשתנה, ולכן הם גם החלק שבו אתרים "מאבדים" את הנגישות שלהם. במסמכים בודקים בין השאר: שם קובץ מדויק, היררכיית כותרות, מרווחי שורות, פונט ברור, קישורים ברורים, וטקסט חלופי לכל תמונה.

בסרטון: מבנה, תוכן ומסמכים

• 0:00 הנגשת המבנה בקוד, ולמה אייקון נגישות לא מספיק.
• 1:02 הנגשת תוכן: אותם כללים לכל מה שמעלים לאתר.
• 1:36 התקן מתחלק לפלטפורמה ולתכנים שעולים אליה.
• 2:07 הנגשת מסמכים, ואיך אדם עיוור קורא מסמך.

נגישות ויזואלית ונגישות תפעולית

כדי לפשט את הבדיקה, אני מחלק אותה לשני סוגים:

• נגישות ויזואלית: איך האתר נראה. ניגודיות צבעים, טקסט חלופי, היררכיית כותרות, הגדלה בלי שבירה. בודקים בעין ובקורא מסך, שמשמיע בדיוק מה זמין לו.
• נגישות תפעולית: איך משתמשים באתר. ניווט במקלדת, תפריטים, חיפוש, סינונים, טפסים, חלונות קופצים. כאן נמצאים רוב הקריטריונים המורכבים, ובדרך כלל נדרשת עבודת קוד.

אחרי בדיקה אני ממליץ להתחיל בתיקונים הוויזואליים, שהם בדרך כלל קלים יותר, ורק אחר כך לעבור לתפעוליים. ואת שני הסוגים צריך לבדוק גם במובייל, כי המבנה משתנה בין מכשירים ומערכות הפעלה.

החסמים שאני פוגש הכי הרבה

1. תמונות שמעבירות מסר בלי טקסט חלופי.
2. טקסט שכתוב בתוך תמונה ולא כטקסט חי.
3. כותרות שאינן מתויגות, או מתויגות בלי סדר.
4. סדר ניווט לא הגיוני, שמבלבל משתמשי מקלדת וקורא מסך.
5. שדות טופס בלי תוויות.
6. טבלאות שבנויות לא נכון.
7. ניגודיות צבעים נמוכה.
8. סרטונים בלי כתוביות.
9. אין הצהרת נגישות, או שהיא הועתקה מאתר אחר.

את חלק מהחסמים האלה אפשר לזהות לבד, בעזרת המדריך בדיקת נגישות בסיסית.

ומה עם תוסף נגישות?

תוסף נגישות, האייקון שמופיע בצד המסך, משנה את התצוגה: מגדיל, משנה צבעים. הוא לא מתקן את המבנה של האתר, לא מוסיף טקסט חלופי, לא מתקן טפסים ולא מנגיש מסמכים או סרטונים. נוסף על כך, ראיתי תוספים שפגעו בזמני הטעינה ובחוויית המשתמש במובייל. הנגשה אמיתית נעשית בקוד של האתר.

איך נראה תהליך הנגשה

1. בדיקה מקיפה של האתר מול כל הקריטריונים בתקן, ידנית ועם טכנולוגיות מסייעות.
2. דוח ליקויים, עם הסבר לכל ליקוי ואיך מתקנים אותו.
3. תיקון בקוד על ידי המפתח, בשלב הפיתוח או באתר קיים.
4. בדיקה חוזרת שמוודאת שהליקויים תוקנו.
5. הנגשת התוכן והמסמכים, והדרכה למי שמעלה אותם.
6. כתיבת הצהרת נגישות: מה הונגש, מה לא, הסדרי נגישות פיזיים אם יש, ופרטי רכז הנגישות.
7. מעקב שוטף: כל תבנית או רכיב חדש נבדקים לפני שהם עולים.

הכי זול להנגיש כבר באפיון ובפיתוח. שינוי מבנה של אתר גמור לוקח הרבה יותר זמן וכסף. ומי עושה מה: מומחה הנגישות בודק, מנחה ומלווה. המפתח מתקן בקוד. ומי שכותב תוכן מקבל הדרכה, כדי שכל מה שהוא מעלה יהיה נגיש. אם אתם מחפשים מישהו שילווה את כל התהליך, אנחנו עושים את זה במסגרת שירות הנגשת אתרים.

מה יועץ נגישות לאתרים עושה

• בדיקת נגישות מקיפה לפי התקן.
• ליווי בזמן התיקונים ואחריהם, כולל תכנים ומסמכים חדשים.
• הדרכות לצוותים לפי התפקיד ולפי סוג התוכן שהם מפרסמים.
• ייעוץ בהנגשת סרטונים ומידע ויזואלי.
• כתיבת הצהרת נגישות לפי הממצאים באתר ובעסק.

השאלה אינה באיזו שפה האתר כתוב, אלא למי הוא פונה. אם הוא נותן שירות גם לקהל בישראל, ההנחה היא שחלה עליו חובת ההנגשה. נגישות אתרים היא חלק מנגישות דיגיטלית, שכוללת גם אפליקציות, מסמכים וסרטונים. ואחרי שהאתר הונגש: קובעים נוהל לכל תוכן חדש, לכל מסמך ולכל רכיב חדש, עם בדיקה חוזרת אחרי שדרוגים.