פונט נגיש: איך בוחרים גופן קריא באתר ובמסמך

פונט נגיש הוא גופן שקל לקרוא גם בגודל קטן, גם בראייה חלשה וגם בקריאה מהירה. אין רשימה רשמית של פונטים "מאושרים", לא בתקן הישראלי ולא ב-WCAG. אבל יש מאפיינים ברורים שמבדילים בין גופן קריא לגופן שמקשה, ובעברית יש גם כמה מלכודות משלה.

איך מזהים פונט נגיש

• גופן בלי תגים (sans-serif) לטקסט רץ במסך.
• אותיות דומות שקל להבדיל ביניהן. בעברית: ד ו-ר, ה ו-ח, ו ו-ז ו-ן, ס ו-ם.
• ריווח נדיב בין אותיות, ועובי קו אחיד שלא נעלם בגודל קטן.
• גרסה מודגשת אמיתית, ולא הדגשה מלאכותית של הדפדפן.

פונטים נגישים מקובלים בעברית

שימוש	דוגמאות
אתרים (גופני רשת)	Assistant, Heebo, Rubik, Open Sans
מסמכים (גופני מערכת)	Arial, Tahoma, Verdana, Gisha, David
להימנע בטקסט רץ	גופני כתב יד ודקורטיביים, כמו Comic Sans, Papyrus, Brush Script, וגופנים עבריים מעוצבים בעובי דק

גופן דקורטיבי יכול להיות מצוין לכותרת ראשית אחת. בעיה מתחילה כשכותבים בו פסקאות.

גודל, ריווח והדגשות

WCAG לא קובע גודל גופן מינימלי. הוא דורש שאפשר יהיה להגדיל את הטקסט ל-200% בלי לאבד תוכן, ולכן מגדירים גדלים ביחידות יחסיות, כמו rem. בפועל, אני ממליץ על 16 פיקסלים לפחות לטקסט רץ באתר, ו-12 נקודות לפחות במסמך. ריווח שורות של 1.5 משפר קריאה, במיוחד בעברית. הדגשה ונטוי לא מוסיפים משמעות לקורא מסך, אז אל תעבירו מידע רק דרכם. ומעל כל זה, הגופן הכי קריא לא יעזור אם אין ניגודיות מספיקה מול הרקע, ראו יחס ניגודיות.

גופן לא נגיש הוא אחד הרכיבים שחוזרים בבדיקות. רשימה מלאה יותר יש ברכיבים לא נגישים באתר. אנחנו בודקים את הטיפוגרפיה כחלק מכל הנגשה, ומתייחסים אליה כבר בשלב העיצוב, בהדרכות למעצבים. פרטים בעמוד הנגשת אתרים.

שאלות נפוצות על פונט נגיש