תקני נגישות לאפליקציות: מה תקנה 35ג דורשת ומתי יש פטור
אלי למבז
עודכן 03.10.2026
3 דקות קריאה
תקני נגישות לאפליקציות בישראל: אין תקן ישראלי נפרד לאפליקציות, ולכן תקנה 35ג קובעת שאפליקציה תעמוד בקריטריונים של תקן 5568 (WCAG 2.0 ברמה AA), ככל שהם רלוונטיים ואפשריים במערכת ההפעלה, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. יש פטור אחד: אם אותו שירות בדיוק ניתן באתר מותאם לנייד שעומד בדרישות.
מה תקנה 35ג אומרת
- (א) אפליקציה לטלפון או לטאבלט תעמוד בתקן ישראלי ייעודי לאפליקציות, אם יש כזה. כרגע אין.
- (ב) כשאין תקן כזה, חלים הקריטריונים של תקן 5568, ככל האפשר וככל שהם רלוונטיים, ולפי אפשרויות הנגישות של מערכת ההפעלה. בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות, והנציב רשאי לקבוע אילו. בפועל: iOS ואנדרואיד.
- (ג) פטור: אם אותו שירות ניתן באתר מותאם לנייד, והאתר עומד בדרישות הנגישות. במקרה כזה האפליקציה צריכה לכלול קישור נגיש לאתר.
הפטור: מתי הוא עובד ומתי לא
דוגמה: מסעדה עם אפליקציה להזמנת משלוחים, ואתר מותאם לנייד שמאפשר בדיוק את אותה הזמנה. אם האתר נגיש, והאפליקציה מקשרת אליו, אפשר להשתמש בפטור. אבל אם יש באפליקציה פעולות שאין באתר, כמו מעקב משלוח או מועדון לקוחות, הפטור לא חל על הפעולות האלה. המילה החשובה בתקנה היא "זהה".
מה בודקים באפליקציה
| נושא | מה בודקים |
|---|---|
| קורא מסך | כל כפתור, אייקון ושדה מוקרא עם שם ותפקיד, ב-VoiceOver וב-TalkBack |
| מחוות | כל פעולה שדורשת החלקה או מחווה מורכבת אפשרית גם בלחיצה פשוטה |
| גודל טקסט | האפליקציה מגיבה להגדלת הטקסט במערכת, בלי שטקסט ייחתך |
| ניגודיות וצבע | ניגודיות מספקת, ומידע לא מועבר רק בצבע |
| תנועה | אפשר לעצור אנימציות, והאפליקציה מכבדת את הגדרת "הפחתת תנועה" |
| טפסים והודעות | לכל שדה יש תווית, והודעות שגיאה מוקראות |
יש לכם אפליקציה?
נבדוק אותה מסך אחרי מסך ב-iOS ובאנדרואיד, ונגיד לכם אם הפטור חל עליכם.
נגישות זה לא שימושיות
אפליקציה יכולה להיות נוחה מאוד, ולא נגישה בכלל. תפריט של אייקונים צבעוניים בלי תוויות נראה מצוין, אבל עבור קורא מסך כל אייקון הוא "כפתור". שימושיות שואלת כמה קל לבצע פעולה. נגישות שואלת אם אפשר לבצע אותה בכלל.
ועוד הבדל אחד מאתרים: באפליקציה נייטיב, תוסף נגישות פשוט לא נטען. אין סרגל צף, אין "הנגשה בשורת קוד". כל מה שקורה באפליקציה תלוי במה שהמפתחים בנו. כשספק מציע "תעודת נגישות" לאפליקציה, בקשו לראות מה נבדק בה בפועל, מסך אחרי מסך, בשתי מערכות ההפעלה.
מתי מנגישים
בשלב האפיון, לא אחרי ההשקה. תיקון של רכיב בעיצוב עולה מעט, ותיקון שלו אחרי שהקוד נכתב בשתי מערכות הפעלה עולה הרבה יותר. אפליקציה קיימת אפשר לבדוק בכל שלב:
- בדיקה של כל מסך עם קורא מסך, ב-iOS ובאנדרואיד.
- דוח ליקויים עם צילומי מסך והנחיות לתיקון.
- שיחה טכנית עם המפתחים.
- בדיקה חוזרת אחרי התיקונים.
- הצהרת נגישות שמתארת את האפליקציה.
אותו היגיון חל גם על מכונות שירות אוטומטיות ועל מערכות מורכבות כמו פורטל משרות. פרטים על הבדיקה בעמוד הנגשת אפליקציות.
שאלות נפוצות על תקני נגישות לאפליקציות
יש תקן נגישות ייעודי לאפליקציות בישראל?
לא. לכן תקנה 35ג מפנה לקריטריונים של תקן 5568, ככל שהם רלוונטיים ואפשריים במערכת ההפעלה.
באילו מערכות הפעלה האפליקציה צריכה להיות נגישה?
בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. בפועל, iOS ואנדרואיד.
יש לי אתר נגיש. אני פטור מהנגשת האפליקציה?
רק אם האתר מותאם לנייד ונותן שירות זהה, ובאפליקציה יש קישור נגיש אליו. פעולה שקיימת רק באפליקציה לא נכנסת לפטור.
אפשר להתקין תוסף נגישות באפליקציה?
באפליקציה נייטיב, תוסף אתר לא נטען. הנגישות תלויה במה שהמפתחים בנו.
מתי הכי כדאי להנגיש אפליקציה?
בשלב האפיון והעיצוב. תיקון אחרי ההשקה, בשתי מערכות הפעלה, יקר יותר.
המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.
מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, ת"י 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.
חושבים שהאתר שלכם חשוף?
אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.