אחריות משפטית בתוסף נגישות: מה באמת כתוב בהסכם

אחריות משפטית בתוסף נגישות, כמו שספקים מבטיחים, לא מעבירה לספק את החובה שלכם. לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות, החובה להנגיש את האתר חלה על מי שמפעיל אותו. מה שהספק יכול לתת הוא לכל היותר התחייבות חוזית, ובדרך כלל היא מוגבלת מאוד. לכן לפני שחותמים, צריך לקרוא את ההסכם.

בשנים האחרונות אני רואה את זה שוב ושוב: בעל עסק מתקין תוסף בכמה עשרות שקלים בחודש, מקבל "חבילת הגנה משפטית", ומרגיש מוגן. ואז מגיע מכתב התראה, והוא מגלה מה כתוב באותיות הקטנות.

אני לא נגד תוספים. אני נגד הבטחות שלא מחזיקות.

האם ספק תוסף נגישות יכול לקחת אחריות משפטית במקומכם?

לא. יש לזה שלוש סיבות:

• החובה לא עוברת. החוק והתקנות מטילים את החובה על מי שנותן את השירות, כלומר עליכם. בבית משפט, "הסתמכתי על התוסף" היא לא הגנה.
• חברת תוכנה היא לא גוף משפטי. היא לא מוסמכת לתת לכם ייעוץ משפטי או לייצג אתכם.
• חברת תוכנה היא לא חברת ביטוח. פוליסת ביטוח אמיתית מנפיק גוף מפוקח. "כיסוי" של ספק תוכנה הוא סעיף בחוזה, לא ביטוח.

וחוץ מזה, יש עוד בעיה: תוסף לבד לא מנגיש את האתר. כתבתי על זה בהרחבה במאמר מי אחראי משפטית להנגשת האתר.

אחריות משפטית בתוסף נגישות: מה לבדוק בהסכם

אם בכל זאת אתם שוקלים תוסף עם "אחריות משפטית", זה מה שאני בודק בהסכם, לפי הסדר:

שלב 1: מה לא מכוסה מההתחלה

• ליקויים שהיו לפני ההתקנה. יש הסכמים שלא מכסים אותם, או לא מכסים פניות שמגיעות בימים הראשונים אחרי ההרשמה.
• "מיתוס 60 הימים". תקנות הנגישות קובעות שסטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה, אם קיבלתם הודעה ותיקנתם תוך זמן סביר ולא יותר מ-60 יום. זו לא חסינות. מדובר בסטייה, לא באתר שלא הונגש, ובינתיים אתם צריכים לתת לפונה פתרון חלופי.

שלב 2: מה לא מכוסה בשוטף

ברוב ההסכמים שראיתי, הכיסוי לא כולל קובצי PDF ו-Word, סרטונים, טפסים מורכבים ורכיבים מוטמעים (iframe). אלה בדיוק הרכיבים שמופיעים הכי הרבה במכתבי התראה. כלומר, הם לא מכוסים ולא מונגשים.

שלב 3: מה קורה כשמגיעה תביעה

סעיף בהסכם	מה זה אומר בפועל
חלון דיווח קצר (למשל 72 שעות)	מכתב שחיכה בדואר או הגיע בזמן חופשה, והספק יכול לטעון שדיווחתם באיחור.
תקרת אחריות	בהרבה הסכמים החבות מוגבלת לסכום ששילמתם לספק ב-12 החודשים האחרונים.
החרגות תוכן	כל טענה שקשורה למסמך, לסרטון או לטופס מוחרגת.

ועוד שאלה אחת שאני ממליץ לשאול כל ספק לפני שחותמים: "תמסרו לי את טופס בדיקת הנגישות של הנציבות, מלא לאתר שלי?". אם התשובה היא תעודה או הצהרה שנוצרת אוטומטית, דעו שזה מה שיהיה לכם ביד מול מכתב התראה. מסמך כללי, שנראה אותו דבר בכל אתר שהתוסף מותקן בו, לא מוכיח שהאתר שלכם נבדק.

דוגמה: שילמתם 600 ש"ח לשנה ונתבעתם על 100,000 ש"ח. לפי תקרה כזו, הכי הרבה שתקבלו מהספק הוא 600 ש"ח. את כל השאר, כולל ההוצאות המשפטיות, אתם משלמים.

הזול עולה ביוקר.

אז מה כן מגן עליכם?

• הנגשה אמיתית בקוד, במבנה ובתוכן, לפי ת"י 5568.
• דוח בדיקה מתועד שמראה מה נבדק ומה תוקן.
• הצהרת נגישות עדכנית שמתארת את המצב בפועל.
• ליווי שוטף, כי כל עדכון באתר יכול לשבור משהו.
• אם רוצים כיסוי ביטוחי, לפנות לחברת ביטוח מפוקחת ולא לספק התוכנה.

ואם כבר הגיע מכתב התראה או תביעה, כדאי לראות מה בתי המשפט פסקו בתביעות נגישות אתרים לפני שמחליטים מה לעשות.

שורה תחתונה

ההבטחה ל"אחריות משפטית מלאה" נשמעת טוב בפרסומת. בחוזה היא נראית אחרת. אם קיבלתם מכתב התראה, או שאתם רוצים לדעת איפה אתם עומדים לפני שהוא מגיע, ב-WEB-A אנחנו מלווים עסקים בטיפול בתביעות נגישות ומתקנים את האתר עצמו, לא רק את התחושה. דברו איתי.

שאלות נפוצות על אחריות משפטית בתוספי נגישות

המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.