אחריות משפטית להנגשת אתר: על מי היא חלה, ומה באמת מגן עליכם

אחריות משפטית להנגשת אתר חלה על מי שנותן את השירות דרך האתר: בעל העסק או הארגון. היא לא עוברת לספק תוסף, לחברה שבנתה את האתר או למי שמתחזק אותו, גם אם כתוב בחוזה "אחריות משפטית מלאה". התביעה מוגשת נגדכם. חוזה עם ספק יכול, לכל היותר, לאפשר לכם לדרוש ממנו החזר אחר כך, בהליך נפרד.

"אבל החברה התחייבה לאחריות משפטית." את המשפט הזה אני שומע כמעט בכל פעם שמישהו מתקשר אליי עם מכתב התראה ביד. ואז אני צריך להסביר את הדבר הכי לא נעים בתחום: ההתחייבות הזו לא משנה את מי תובעים.

מי אחראי להנגשת אתר לפי החוק?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות לשירות מטילים את החובה על מי שנותן את השירות. אם השירות ניתן דרך אתר, החובה היא להנגיש את האתר. לא משנה מי בנה אותו, מי מתחזק אותו ואיזה תוסף מותקן עליו.

• החברה שבנתה את האתר: אחראית כלפיכם לפי ההסכם ביניכם, אם התחייבה לנגישות. כלפי הגולש, האחריות שלכם.
• ספק התוסף: אחראי כלפיכם לפי תנאי השירות שלו, שבדרך כלל מגבילים את האחריות מאוד.
• תוכן של צד שלישי: מסמכים ותכנים שלא אתם הפקתם ושאין לכם שליטה עליהם הם מקרה מיוחד. כדאי לבדוק אותו לגופו.

מה המשמעות של "אחריות משפטית" מספק

נניח שהגיעה תביעה. אתם הנתבעים. כדי לגלגל חלק מהעלות לספק, צריך להגיש נגדו הודעת צד שלישי, או תביעה נפרדת. זה עוד הליך, עוד הוצאות ועוד זמן. ובינתיים, האתר עדיין לא נגיש.

אחריות משפטית מספק היא לא הגנה. היא, במקרה הטוב, שיפוי חלקי בדיעבד.

"60 יום לתקן": מתי זה חל, ומתי לא

תקנות הנגישות לשירות קובעות שסטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה אם קיבלתם הודעה, תיקנתם תוך זמן סביר ולא יותר מ-60 יום, ובינתיים נתתם דרך חלופית לקבל את השירות. שימו לב למילה "סטייה". אתר שמעולם לא נבדק ולא תוקן, ונשען רק על תוסף, רחוק מלהיות "סטייה". לכן אל תבנו על החלון הזה כתוכנית.

מה תראו אם ישאלו מה עשיתם

כשמגיעים לבית המשפט, השאלה המעשית היא לא "יש לכם תוסף?" אלא "מה עשיתם כדי לעמוד בתקן, ואיך אתם מוכיחים את זה?". נטל התיעוד הוא עליכם. זה מה שבאמת אפשר להניח על השולחן:

מה מציגים	מה זה מוכיח
טופס בדיקת הנגישות של הנציבות, מלא לאתר שלכם	מה נבדק, באילו תבניות, מה נמצא ומה תוקן
צילומי מסך ותיעוד של הבדיקה החוזרת	שהתיקונים בוצעו בפועל, ומתי
הצהרת נגישות שמתארת את המצב האמיתי	שמסרתם לגולשים מידע נכון ודרך לפנות
תעודה או הצהרה כללית שנוצרה אוטומטית בתוסף	כמעט כלום. אותו מסמך יכול להופיע בכל אתר, והוא לא מתאר שום בדיקה של האתר שלכם

הטיפ שלי: לפני שאתם חותמים עם ספק, שאלו אותו בפשטות: "תמסרו לי את קובץ האקסל של הנציבות, מלא לאתר שלי?" אם התשובה מתפתלת, יש לכם תשובה.

ומה הסנקציות על אתר לא נגיש?

יש שני מסלולים:

• אזרחי. אי הנגשה היא עוולה אזרחית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 50,000 ש"ח צמוד למדד (סעיף 19נא לחוק). יש גם תביעות ייצוגיות. ונושא משרה בתאגיד עלול לשאת באחריות אישית (סעיף 19נב).
• מנהלי ופלילי. הנציבות רשאית להוציא צו נגישות שמפרט מה לתקן ועד מתי. מי שמפר את הצו צפוי לקנס, ועוד קנס יומי של 5% מהקנס על כל יום שעובר. לתאגיד הקנס כפול (סעיף 19מח).

אלה סכומי מקסימום, ובית המשפט מתחשב בנסיבות. איך זה נראה בתיק אמיתי, אפשר לראות במאמר על פסק דין שעסק בהנגשה בקוד ובתלות בתוסף.

איך מקטינים את הסיכון בפועל

• בהסכם עם החברה שבונה את האתר, כתבו שהאתר יימסר נגיש לפי ת"י 5568 ברמה AA, עם טופס בדיקה מלא.
• בצעו בדיקה ידנית של מי שעושה את זה כל יום, ותקנו בקוד.
• הדריכו את מי שמעלה תוכן, כי כל עמוד חדש יכול לפתוח פער חדש.
• פרסמו הצהרת נגישות אמיתית, עם פרטי רכז נגישות.
• אם יש לכם תוסף, קראו את תנאי האחריות שלו. כתבתי על כך במאמר על אחריות משפטית בתוסף נגישות.

שורה תחתונה

אי אפשר לקנות העברה של האחריות. אפשר לעשות את העבודה, ולתעד אותה. קיבלתם מכתב התראה או תביעה, או שאתם רוצים לדעת איפה אתם עומדים לפני שזה קורה? אני מלווה בעלי אתרים בדיוק במצבים האלה, בעמוד ליווי בתביעות נגישות.

שאלות נפוצות על אחריות משפטית להנגשת אתר

המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.