טופס בדיקת נגישות לאתר אינטרנט: מה הוא כולל ואיך ממלאים אותו
אלי למבז
עודכן 03.10.2026
5 דקות קריאה
טופס בדיקת נגישות לאתר אינטרנט הוא קובץ אקסל שמפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוא עובר על הקריטריונים של WCAG 2.0 ברמות A ו-AA, לפי הרמות שנקבעו בת"י 5568, ולכל קריטריון רושמים תוצאה: תקין, לא תקין או לא רלוונטי. בעיניי הוא חלק בלתי נפרד מעמידה בתקן 5568. זה המסמך שמראה אילו תבניות נבדקו, ושכל קריטריון טופל או נמצא תקין ביום הבדיקה.
השם הרשמי של הקובץ הוא "טופס בדיקות נגישות לאתר אינטרנט", ואפשר להוריד אותו מעמוד הנציבות: טופס בדיקות נגישות לאתר אינטרנט. בגיליון ההסבר שבקובץ, הנציבות כותבת שהתקנות מחייבות למלא גיליון בדיקה שהנציב מפרסם, ושחובה למלא את הטופס.
ובכל זאת, אני רואה הרבה חברות שמוכרות הנגשת אתר ולא ממלאות אותו בכלל. אם קיבלתם הנגשה בלי טופס מלא, אין לכם ביד הוכחה מסודרת לכך שהאתר נגיש.
מה כולל טופס בדיקת נגישות לאתר אינטרנט?
הקובץ של הנציבות בנוי משני גיליונות. הראשון, "הסבר על הטופס", מסביר איך משתמשים בו. השני, "בדיקת נגישות לאינטרנט", הוא רשימת הבדיקות עצמה, עם 42 שורות בדיקה. אלה העמודות שלו:
| עמודה | מה יש בה |
|---|---|
| שם העמוד או המסמך, וכתובת (URL) | בראש הגיליון: איזו תבנית, איזה עמוד או איזה מסמך נבדק |
| הנחיה | ההנחיה ב-WCAG, למשל 1.1 חלופה טקסטואלית או 2.1 מקלדת נגישה |
| מספר קריטריון וקריטריון בדיקה | למשל 1.1.1 תכנים שאינם טקסטואליים, 1.4.3 קונטרסט, 2.4.7 פוקוס נראה לעין |
| תיאור הקריטריון | מה בודקים בפועל, במילים פשוטות |
| רמה נדרשת בישראל | A או AA |
| תוצאה | תקין, לא תקין או לא רלוונטי |
| טכניקות והסבר | קישורים לחומרי ההסבר של WCAG, באנגלית |
לפי ההנחיות בקובץ, ממלאים גיליון נפרד לכל תבנית עמוד, עמוד ייחודי או מסמך (PDF, Word), ומשכפלים את הגיליון לפי הצורך. אם התקבל פטור מהתאמה מסוימת בגלל מגבלה טכנולוגית, מצרפים אותו לטופס.
מה אני מוסיף לטופס
בטופס הרשמי של הנציבות אין עמודה לצילומי מסך. לכן ב-WEB-A אני מוסיף לו שני דברים משלנו. הראשון הוא עמודה ייחודית של צילומי מסך. השני הוא גיליון נוסף שמתעד כל תבנית ייחודית שנבדקה.
ככה גם אני וגם הלקוח יודעים בדיוק מה נבדק, מתי זה נבדק, ואיך העמוד נראה ביום הבדיקה. אם האתר משתנה אחר כך, ברור מה היה המצב כשבדקנו.
איך ממלאים את הטופס, שלב אחר שלב
- ממפים את התבניות. לא בודקים 500 עמודים. רושמים כל תבנית ייחודית באתר בגיליון התבניות, פותחים לה גיליון בדיקה משלה, ובודקים אותה פעם אחת לעומק. ליקוי בתבנית חוזר בכל העמודים שלה.
- גולשים כמשתמש רגיל. סריקה מהירה של האתר כדי לזהות מכשולים בולטים לפני הבדיקה המפורטת.
- בודקים בשלושה צירים. מה רואים (ניגודיות, גדלים, פריסה), איך זה נשמע בתוכנה להקראת מסך, ואיך זה עובד עם מקלדת בלבד.
- בודקים תוכן ותמונות. כותרות, טקסט חלופי לתמונות, קישורים, מסמכים להורדה וסרטונים.
- ממלאים תוצאה לכל קריטריון, מצרפים צילום מסך בעמודה הייעודית, ולכל ליקוי מציעים פתרון.
- בודקים שוב אחרי התיקון ומעדכנים את התוצאה, עד שכל קריטריון תקין או לא רלוונטי.
כלי אוטומטי יכול לעזור בשלב 3, אבל הוא מגלה רק חלק מהבעיות. בדיקה במקלדת ובתוכנה להקראת מסך נעשית ידנית.
רוצים טופס נציבות מלא לאתר שלכם?
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לתאם בדיקה מול ת"י 5568. בסוף תקבלו טופס נציבות מלא, עם צילומי מסך ופתרון לכל ליקוי.
טופס בדיקה מול "תעודת נגישות" של תוסף
יש תרחיש שאני רואה שוב ושוב. בעל עסק מקבל מכתב התראה, נכנס ללחץ, ושולח לי את מה שיש לו: "תעודת נגישות" שהתוסף הנפיק. אני פותח אותה, ומבין שזה עמוד כללי שנוצר אוטומטית. אין בו מילה על האתר שלו, על העמודים שלו או על הטפסים שלו. ואז אנחנו מתחילים מאפס, תחת לחץ זמן.
טופס בדיקה מלא הוא ההפך: הוא מתעד את האתר הספציפי, תבנית אחרי תבנית וקריטריון אחרי קריטריון. זה ההבדל בין מסמך שאומר "התוסף מותקן" למסמך שמראה מה נבדק באתר שלכם, מה נמצא ומה תוקן.
מה ההבדל בין שמיש לנגיש?
טופס בדיקה טוב בודק את שניהם. נגישות היא רשימה של קריטריונים טכניים שהאתר עומד בהם או לא. שמישות היא השאלה אם אדם עם מוגבלות באמת מצליח להשלים פעולה, למשל לקנות מוצר או למלא טופס. אתר יכול לעבור את כל הסעיפים ועדיין להיות מתיש לשימוש.
לכן בסוף התהליך אני ממליץ על עוד שלב: בדיקה של משתמשים עם מוגבלות. אין תחליף לאדם שגולש עם תוכנה להקראת מסך כל יום ואומר לכם איפה הוא נתקע.
מה עושים עם הטופס אחרי הבדיקה?
- מעבירים למפתחים את הליקויים, עם הפתרון המוצע לכל אחד.
- מעדכנים את הצהרת הנגישות לפי המצב בפועל.
- שומרים את הטופס המלא. הוא מראה שכל קריטריון טופל או נמצא תקין ביום הבדיקה, ואם תגיע פנייה או מכתב התראה, זה התיעוד שמראה מה נבדק ומתי.
את התהליך המלא, מעבר לטופס עצמו, פירטתי במאמר על בדיקת נגישות לאתר אינטרנט.
שורה תחתונה
טופס בדיקת נגישות הוא לא בירוקרטיה. בעיניי הוא ההוכחה הברורה ביותר לכך שהאתר נגיש במלואו. לפני שאתם משלמים על הנגשה, שאלו אם תקבלו בסוף טופס מלא. ב-WEB-A כל בדיקה מסתיימת בדוח נגישות לאתר מסודר: טופס הנציבות מלא, צילומי מסך ופתרונות שהמפתחים יכולים לעבוד איתם. רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד? השאירו פרטים.
שאלות נפוצות על טופס בדיקת נגישות לאתר
האם יש טופס רשמי לבדיקת נגישות אתר?
כן. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפרסמת באתר gov.il קובץ אקסל בשם "טופס בדיקות נגישות לאתר אינטרנט". הוא עובר על קריטריוני WCAG 2.0 ברמות A ו-AA, לפי הרמות שנקבעו בת"י 5568.
חובה למלא את הטופס?
בקובץ עצמו הנציבות כותבת שהתקנות מחייבות למלא גיליון בדיקה שהנציב מפרסם. בעיניי, בלי טופס מלא אין לכם הוכחה מסודרת לכך שהאתר עומד בתקן.
אילו עמודים צריך לבדוק?
לפי ההנחיות בקובץ, ממלאים גיליון נפרד לכל תבנית עמוד, עמוד ייחודי או מסמך. בנוסף אני בודק את התהליכים החשובים מתחילתם ועד סופם, כמו רכישה, הרשמה ויצירת קשר.
אפשר למלא טופס בדיקת נגישות עם כלי אוטומטי?
חלקית. כלי אוטומטי מוצא חלק מהליקויים, אבל בדיקה במקלדת, בתוכנה להקראת מסך ובחינה של תוכן נעשות ידנית.
כמה זמן לשמור את טופס הבדיקה?
אני ממליץ לשמור אותו לפחות עד הבדיקה הבאה, ואת הגרסאות הקודמות גם אחריה. הוא מתעד מה נבדק ומה תוקן, וזה חשוב אם מגיעה פנייה.
המידע במאמר זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין או סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.
מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, ת"י 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.
חושבים שהאתר שלכם חשוף?
אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.